One of the central principles that stand at the center of our belief in the Israeli movement is the decentralization of powers to the local authorities. All over the world, bodies such as the United Nations, the European Union, the OECD, and the World Bank support various procedures of decentralization of powers with the view that the more the powers are decentralized, the greater the degree of involvement and responsibility of the citizens.
According to the World Bank's GCI index, an index that tests the degree of closeness of the government to the citizen through a variety of parameters (such as the extent of regulation on the authorities, the ability of the local authorities to independently make decisions concerning the management of human capital, tax collection, etc.), the State of Israel is located in The 94th among the 182 countries measured. According to the parameters of the OECD organization, the situation is not better since the State of Israel ranks last among the OECD countries in terms of the importance of local government in the country. The truth is that regardless of which index is chosen to examine the situation, the State of Israel is one of the most centralized in the Western world.
למה חשוב לעודד ביזור סמכויות לרשויות המקומיות
במקום לדבר על היבטים תיאורטיים ולהציג מחקרים שונים שמצביעים על קשר מובהק בין ביזור הסמכויות לרשויות המקומיות לבין מידת האמון של הציבור בממשל, אנחנו רוצים להציג דוגמה מהמציאות. כאשר מגפת הקורונה פרצה לחיינו, הדבר הראשון שקרה הוא סגר כללי שהטילה הממשלה על כלל המדינה ללא הבדל בין האזורים והאוכלוסיות השונות. התגובות לא איחרו ומהר מאוד נשמעו תלונות של אזרחים על המגבלות הדרקוניות והמנותקות מהמציאות, כך הם ראו זאת, שהטילה עליהם הממשלה. אומנם מרבית האנשים נשארו בבתיהם, אך אפשר היה לראות בשטח את המצב העגום של אמון האזרחים במערכת.
בין הגל הראשון לבין הגל השני של מגפת הקורונה עברה מדינת ישראל לניהול מבוזר יותר של הסיטואציה ואחד הפתרונות שהוצגו היה "תוכנית הרמזור", תוכנית אשר מבוססת על שני עקרונות ביזור חשובים: עקרון הדיפרנציאליות, אשר מתאים את מדיניות ההגבלות למדדי תחלואה מקומיים, ואף ברמת השכונה, וכן עקרון העצמת הרשויות המקומיות, במסגרתו המדינה משתפת את הרשויות המקומיות במידע רלוונטי באופן ישיר והופכת אותן לשותפות מלאות בניהול המגפה, החל בשילובן במערך החקירות האפידמיולוגיות ועד שילובן בסיוע בפועל לחולי הקורונה. לא נשקר ונגיד שמאותו הרגע כל ההתנהלות עברה בצורה חלקה, אך בהשוואה למה שראינו בגל הראשון מדובר היה על שדרוג מהותי.
ההתנהלות של המדינה וביזור הסמכויות לרשויות המקומיות בזמן משבר הקורונה המחישה בצורה הטובה שתי חוזקות עיקריות שיש לרשויות המקומיות ושחסרות לשלטון המרכזי:
אמון הציבור בשלטון המקומי אמון הציבור יכול להיות מושפע מהמון גורמים (שקיפות, דיאלוג, קבלת אחריות ועוד) וההשפעה הישירה שיש לו היא על מידת ההסכמה של האזרחים עם החלטות הממשלה. כאשר האזרחים לא מאמינים בהחלטות הממשלה הם נוטים שלא למלא אותם, כמו שראינו בזמן הקורונה, אך כאשר הם מקבלים את ההחלטות ומכבדים את ההליכים שהביאו את הממשלה לקבל את אותן החלטות הם ימלאו אחריהן ללא בעיות. לפי מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2018, מידת האמון של הציבור בשלטון המקומי עומדת על 53% וזאת לעומת מידת האמון של הציבור בממשלה שעומדת רק על 30.5%.
השלטון המקומי נמצא בקשרים מיידיים עם האזרחים הממשלה היא אומנם גוף שנבחר על ידי מנדט מן האזרחים, אך בפועל אלו שיושבים בממשלה רחוקים מאוד מהאזרחים הפשוטים. מספיק שנמנה את השרשרת הבירוקרטית של גופים שעומדת בין האדם מן היישוב ליושב בראש הממשלה ונבין כי הקשר ביניהם הוא תיאורטי. לעומת זאת, השלטון המקומי הוא הרובד השלטוני הקרוב ביותר לאזרחים ולו חיבור עמוק לשטח כך שיש לו את היכולת להבין מה קורה ולזהות את דרכי הפעולה המתאימים לכל סיטואציה.
כלים ליישום של ביזור סמכויות
קיימות שיטות רבות לביצוע בפועל של ביזור הסמכויות לרשויות המקומיות, אך כל השיטות מבוססות על עקרון מרכזי דומה – עידוד האזרח למעורבות על ידי הפעלת מנגנונים שתפקידם לאפשר אינטראקציה יעילה בין האזרח לרשות המקומית. להלן כמה מהכלים ומהשיטות שאנחנו מאמינים שאפשר ליישם במדינת ישראל.
חיזוק וועדי הבתים
הקמה של אסיפות אזרחים
אחריותיות (הגברת היכולת של הרשויות המקומיות להיות אחראיות לפעולותיהן)
קיום של סקרים ומשאלי עם
הקמת גופים ממשלתיים אשר יתמכו ויסייעו לרשויות המקומיות לפעול באופן אוטונומי
יצירת מנגנוני פיקוח אזרחי על הרשויות המקומיות שמנוהלות על ידי התושבים עצמם
הגברת הדיאלוג בין האזרחים לרשויות
חיזוק ארגוני חברה אזרחיים ושיתוף פעולה איתם לאספקת שירותים יחד עם המדינה
פיתוח של כלי מדידה ובקרה יעילים לבחינת הדיפרנציאליות באספקת השירותים לרשויות השונות
שקיפות שלטונית
הטמעת ביזור הסמכויות ברגולציה
Comments