אמון הציבור בשלטון נמצא במגמת שחיקה ברחבי העולם כולו והתוצאה היא קיטוביות חברתית והתגברות של תנועות קיצון פופוליסטיות. אם נסתכל רק על המצב בישראל אז נוכל לראות כי במדד הדמוקרטיה הישראלית שפורסם בשנת 2009 כ – 51 אחוז מהציבור הביעו את אמונם בכנסת ובמערכות השלטון, ולעומת זאת בשנת 2020 אותו המדד מצא כי רק 21 אחוז מהציבור מאמין לאותה המערכת בדיוק. אפשר לראות בשחיקה הזו כאי אמון בדמוקרטיה, אנחנו רוצים להציע קריאה אחרת של המציאות – מדובר על מחסור בכלים דמוקרטים שנמצאים בידי האזרחים.
אנחנו ב'תנועה ישראלית' מאמינים כי באמצעות השבת הכוח לאזרחים ובעזרת הטמעה של מערכות דמוקרטיות המבוססות על עקרונות של שיתוף הציבור, ביזור סמכויות וחיזוק השלטון המקומי אפשר להשיב את הגלגל לאחור, לחזק את הדמוקרטיה הישראלית ואף להביאה להישגים חסרי תקדים של שילוב כלל האוכלוסיות וכלל הציבורים בישראל.
אחד מהכלים העיקריים שיש ברשותנו הוא הציבור הרחב ואנחנו מאמינים שבידיו של הציבור נמצאות גם הפתרונות למרבית מהבעיות של הדמוקרטיה המערבית בכלל והישראלית בפרט. כדי לרכז את כלל התובנות שיש לציבור הרחב לתרום להליכים הדמוקרטים במדינה בצורה קוהרנטית ומסודרת, אנחנו קוראים לשתף ולשלב את הציבור בהליכים המדיניים בעזרת הקמה של אסיפות אזרחיות ודיונים מרוכזים על נושאי ליבה ונושאי שוליים כאחד.
רוצים להצטרף לתנועה ישראלית ולהוביל לשינוי ביחד איתנו? השאירו פרטים והצטרפו לתנועה עוד היום.
כיצד אסיפות ציבוריות יגבירו את שיתוף הציבור ויחזקו המדינה
- הגברת האמון במערכת
יש סיבות רבות לחוסר האמון של הציבור במערכת הפוליטית, אך אחת העיקריות שבהן היא התפיסה כי נבחרי הציבור הם למעשה אליטה מרוחקת שלא מייצגת את העם באמת. כאשר המצב הוא שכזה, נוצר מעגל אכזר של חוסר אמון שמוביל לחוסר היכולת של המערכת להגיב לבעיות הקיימות בחברה. באמצעות הקמה של אסיפות אזרחיות דיוניות השומרות על ייצוג של כלל התושבים ומחולקות על פי אזורים גאוגרפיים אפשר לחזק את האמון ואת הקשר בין הציבור לנבחריו.
- הענקת לגיטימציה לנבחרי הציבור
כאשר המשחק הפוליטי מבוסס על "עשה לי ועשה לך" נוצר מצב שפוליטיקאים לא תמיד מקבלים את גיבוי הציבור לבצע פעולות פשוטות הקשורות לניהול המדינה. אבל אם ההחלטה שמתקבלת מבוססת על המלצות של אסיפת עם אז הכוח שיש בפועל לנבחר הציבור הוא של אמון מוחלט מהעם ושל לגיטימציה לפעול.
- חיזוק קבוצות מוחלשות
מרבית נבחרי הציבור, בכנסת וברשויות המקומיות כאחד, שייכים לאותן האוכלוסיות – אלו שיש להן את האמצעים ואת היכולת לקחת חלק במשחק הפוליטי. על פי רוב זה אומר שחברים בקבוצות נחלשות ומוחלשות לא זוכים לייצוג הולם במערכת הפוליטית. בבסיס האסיפות הציבוריות נעוץ עקרון השוויון וכך בכל אסיפה חובה כי יהיו נציגים לכלל פלחי האוכלוסייה על פי גודלן היחסי.
- הפחתת הקיטוביות
כל עוד אנחנו נמצאים במצב שאנחנו לא פוגשים את שכנינו ולא מודעים למצוקתם, אנחנו ממשיכים לחיות בתחושה של אנחנו נגדם. כל אחד ואחת מאיתנו יודע לאיזה מחנה הוא שייך והתחושה הבסיסית היא שהמחנות האחרים מנסים לפגוע בצרכים שלנו כדי להרוויח יותר. בפועל התגלה כי אסיפות ציבוריות מצליחות לשבור את המחסומים האלו ולהביא למצב של יצירת גשרים ושיתופי פעולה מפתיעים בין חברי קבוצות שונות.
- החלטות מושכלות, איכותיות ואחראיות
הקבוצה שנוצרת במהלך האסיפה היא קבוצה הטרוגנית ובעלת גיוון קוגניטיבי רחב המאפשר לה להרוויח מהניסיון הקולקטיבי ולקבל החלטות יצירתיות שמתאימות לכלל המשתתפים בקבלת ההחלטה. היושבים באסיפה הם חברי המקום וככאלו הם יודעים בדיוק מה הצרכים ומה הרצונות, וגם מה הכשלים הצפויים והדרכים להתגבר עליהם. כמו כן, ההליך כולו מלווה באנשי מקצוע ולא נעשה בחופזה כך שכל החלטה שמתקבלת מבוססת על נתונים ועובדות.
Comments