בחלוף כשבועיים מתחילת המלחמה והאסון שפקד את יישובי הדרום והמדינה כולה, המדינה עדיין לא הקצתה כספים ייעודיים לשיקום הערים והישובים ולתפקוד השוטף של כלל הרשויות המקומיות בימי הלחימה. הרשויות המקומיות בדרום מנסות להתאושש מהמכה הקשה שנחתה עליהן, ובמקביל הן עסוקות בהמשך ההגנה על התושבים בערים ובישובים בימי הלחימה. פרט ליישובי הדרום, רשויות מקומיות ברחבי הארץ מתמודדות עם ירי טילים, קליטת מפונים מהדרום ודאגה לכל צרכיהם הפיזיים והנפשיים. בנוסף לכך יישובים באזור הצפון מתמודדים עם אתגרים הקשורים לשינוי המציאות שייצרה המלחמה אשר מייצרות עלויות תקציביות רבות, לרבות פינוי של עשרות יישובים.
להלן מכתב העמדה של תנועה ישראלית בנושא תקצוב כלל הרשויות המקומיות בעת המלחמה, כפי שהוגש לועדת הפנים וועדת הכספים.
מכתב העמדה של תנועה ישראלית
כפי שעולה מדיוני ועדת הפנים מיום 16.10.2023, התקציבים שהוצהר כי הועברו לרשויות המקומיות המדממות והפצועות, ברובם אינם תקציבים חדשים ייעודיים, אלא מדובר בפתיחת קרנות שונות, שהכספים בהן נאספו לאורך השנים מידי הרשויות המקומיות ובכספי מענקי איזון שמיועדים ממילא לרשויות המקומיות.
גורם ההפתעה במלחמה הנוכחית והאופן שבו תפקדו הרשויות המקומיות מלמדים אותנו פעם נוספת כי הרשויות הן אלו שיכולות לתת מענה מותאם לצורכי התושבים בזמן המהיר ביותר. משכך, על הממשלה להגדיל את האוטונומיה הכלכלית של הרשויות המקומיות בכדי שיוכלו להתמודד עם האתגרים ארוכי הטווח של השלכות הלחימה באמצעים הבאים:
א. מענקי איזון: הגדלת מענקי האיזון, שהינם תקציבים לא ייעודיים של הרשויות, באופן שוטף. הגדלת מענקי האיזון ללא ייעוד הכספים מראש, תהווה ביזור תקציבי שישרת את הרשויות בזמן שגרה ובזמן חירום, בהתאם לצורכי השעה ובמינימום בירוקרטיה.
ב. הקדמת העברות תקציבים ופתיחת קרנות ממשלה: פתיחת קרנות הממשלה השונות המיועדות לרשויות המקומיות והאצת העברת כספים שמקורם בהחלטות ממשלה שונות כגון קרן הארנונה וקרן הניקיון, והשבת הכספים שנלקחו על ידי משרד האוצר לשימושים אחרים.
ג. יצירת מתווה מוסכם עם ראשי רשויות כחבילות פיצוי: פנייה לכלל ראשי הרשויות שנפגעו באופן ישיר ומיידי כתוצאה מהלחימה, כגון רשויות קולטות מפונים. על פי הערכות נכון להיום כ-40 אלף פונו מיישובי הדרום וכ-61 אלף פונו מיישובי הצפון. אך מספרים אלו ודאי מאמירים משעה שמדובר בלבד בתושבים שקיבלו הודעת פינוי רשמית. משכך, יש לקרוא לראשי הרשויות לכמת את הוצאותיהן העודפות בסיוע בעת הלחימה, ולגבש מתווה פיצויים בהתאם לדרישותיהם לטווח הארוך בימי הלחימה שעוד צפויים.
עיקר הרשויות שפונו: מ"א אשכול, מ"א שער הנגב, מ"א שדות הנגב, מ"א חוף אשקלון, שדרות, אשקלון, ע'ג'ר, מטולה, שלומי, קריית שמונה, מ"א מבואות חרמון, מ"א מרום הגליל, מ"א הגליל העליון, מ"א מטה אשר, מ"א מעלה יוסף.
עיקר הרשויות הקולטות: אילת, המועצה האזורית תמר, טבריה, תל אביב, מועצה אזורית חוף השרון, נוף הגליל, חיפה והרצליה.
מקורות תקציביים:
הסטת כספים קואליציוניים העומדים על כ-8 מיליארד שקלים, סגירת משרדי ממשלה שפעילותם פוצלה, יישום החלטות ועדת שראל בעניין הגדלת מענקי האיזון, השבת הכספים שהועברו מקרן הניקיון על ידי משרד האוצר.
תקציבים רשויות מקומיות - דיוני וועדת הפנים:
כעולה מדיוני ועדת הפנים והסביבה שהתכנסה ביום 16.10.23 והעולה מההודעה לעיתונות שפרסמה ועדת הפנים והסביבה, העלו ראשי הרשויות מספר בקשות: הגדלת מספר המיגוניות והממ"דים בערים ובאזורים הפתוחים, שחרור כל תשלומי מענקי האיזון לרשויות המקומיות, העברת כספים לרשויות המקומיות שמעוכבים במשרדי הממשלה השונים, סיוע לאוכלוסיות קשישים ונכים, סיוע כלכלי לשירותים פסיכולוגיים והעברת תקציבים מהתוכנית לפיתוח כלכלי חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב לטובת הישובים בנגב. חשוב להדגיש כי אלו הם רק הצרכים הראשוניים שיידרשו אליהם ראשי הרשויות.
מר שלומי הייזלר, מנכ"ל משרד האוצר הודיע כי הוזרמו כבר כמה עשרות מיליוני שקלים לרשויות בעוטף: "אין חסם תקציבי בסיוע לתושבים בעוטף. אנחנו מזהים בעיה ברשויות הקולטות ואנחנו מתכוונים לשבת על תעריף שיאושר לטובת הרשויות הקולטות".
אנו מברכים על כוונתו של מנכ"ל משרד האוצר לגבש מתווה לטובת הרשויות הקולטות, אך צרכי הרשויות הרבים אינם מסתכמים בכך, וממילא העברות תקציביות ממשרדי הממשלה בדמות מענקי איזון וקרנות השונות הן צורך השעה להגדלה משמעותית של ההשתתפות התקציבית של משרדי הממשלה בהגדלת כספי כלל הרשויות, ובהורדת בירוקרטיה מנהלית בקבלת התקציבים האמורים.
תעדוף הרשויות המפונות והרשויות הקולטות בתקציבי הממשלה
בתקופת מציאות ביטחונית קשה שכזו - עלינו לאפשר לראשי הרשויות שהרשויות שלהם נפגעו או רשויות קולטות מפונים להיות בסדר העדיפויות העליון של מתן התקציבים על ידי משרד הפנים. מענקי האיזון וכספי הקרנות הינם כספים המועברים לכלל הרשויות בקריטריונים קבועים מראש ואינם מתאימים לעת הזו. על המדינה להגדיל את מענקי האיזון ולהגביר את התקצוב הממשלתי ״הלא צבוע״ מראש ולתת לראשי הרשויות להחליט מה סדר העדיפויות שלהם -ראשי הרשות מקומוית בעוטף עזה בעלי סדרי עדיפויות שונים כמו למשל: טיפול במפונים, שיקום הרשות בניית מיגון ואילו ראשי הרשויות הקולטות גם הן בעלי סדר עדיפות תקציבית שונה למשל: העסקה של עובדים סוציאליים, סיפוק צרכיהם של הנקלטים וכדומה. כל ראש ראשות זקוק לאוטונומיה תקציבית וקביעת סדר עדיפות עצמאי. אנו רואים כי במשך השנים המדינה ידעה לתת מענקים ייחודיים וייעודים לרשויות ולהוציא אותן מן הנוסחאות והקרנות השונות ולהגדיל את תקציבן בהחלטת ממשלה בלבד. למשל, משרד הפנים העניק לאורך השנים מענק ייחודי לעיר ירושלים והוציא אותה מנוסחאת מענקי האיזון באמצעות החלטות ממשלה, ירושלים מתוקצבת ביתר משיקוליה של הממשלה.
מענקי איזון
מתקציב המדינה האחרון שאושר עולה כי אושרו כ-6 וחצי מיליארד שקלים לשנתיים, קרי 3.25 מיליארד שקלים לשנה, וזאת בניגוד להמלצות הוועדה לבחינת הנוסחה למענקי האיזון משנת 2022 בראשות מיכאל שראל, שקבעה כי יש להגדיל את מענקי האיזון בתוספת של 300 מיליון עד מיליארד שקל לסכומים כיום. אנו קוראים לוועדת הכספים ליישם את מסקנות הוועדה, ובנוסף על כך להגדיל את מענקי האיזון בתוספת גבוהה יותר. מענקי האיזון הינם תקציבים לא ייעודיים שיהוו הזרמת כספים אקוטית עבור הרשויות המקומיות בעת הזו.
קרן הניקיון
ביום שני האחרון, 16.10.2023, אישרה הכנסת תיקון שהגיש המשרד להגנת הסביבה, לחוק שמירת הניקיון באמצעות הוראת שעה; התיקון מאפשר למשרד לתמוך ברשויות מקומיות ואזוריות באשכולות בדירוג חברתי-כלכלי 1-5, כולל רשויות בעוטף, הדרום והצפון, במטרה להסדיר את הטיפול השוטף בפסולת.
כספי קרן הניקיון הם כספים אשר נאספו מן הרשויות המקומיות ולמענן. לאורך השנים, קרן הניקיון של המשרד להגנ"ס התגלתה כמקור זמין ונוח, והאוצר דרש לקבל ממנה חצי מיליארד שקלים, על אף שנועדה למטרות סביבתיות. מאז הקמתה צברה הקרן הכנסות של 4.4 מיליארד שקלים, אך עד כה לא נוצלו הכספים כראוי. במהלך השנים הועברו ממנה 1.16 מיליארד שקל לאוצר למרות שכספים אלו יועדו לרשויות המקומיות.
קרי, הכספים שאושרו להעברה לרשויות המקומיות הינם כספים שממילא שייכים לרשויות המקומיות ויועדו להן, ולאורך השנים משרד האוצר השתמש בכספים אלו לשימושים שונים שאינם מיועדים למטרתן המקורית.
העברת כספים רשויות ערביות
בנוסף לכך, גם הכספים שהוקפאו לרשויות הערביות במסגרת התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית עד 2026, כ-200 מיליון שקלים שממילא יועדו לרשויות, עדיין לא הועברו. גם במקרה זה לא מדובר בהקצאות חדשות עבור הרשויות, אלא בשחרור הקפאה בלבד. מדיוני וועדת הפנים מיום שני האחרון (16.10.2023), עולה כי חלק מן הכספים הועברו לרשויות, אך כפי שהובהר לעיל, לא מדובר בתקציבים חדשים אלא בכספים שיועדו מראש.
מדיונים בוועדות הכנסת עולה כי הוצאותיהן של הרשויות המקומיות בכלל הארץ לטובת ההתגייסות למאמץ המלחמתי גבוהות בהרבה מהסכומים שפורטו לעיל. זאת החל מהשיקום לאור האסון הכבד של ה7.10 וירי הטילים והרקטות החוזר ונשנה, וכלה בהתגייסות הארצית והסטות המשאבים המקומיים לסיוע כלכלי ברמה חסרת תקדים- לרבות אירוח מפונים ברשויות בפנים הארץ, היערכות מבצעית לאור האיומים הביטחוניים החדשים, וסיוע בתחומים רבים נוספים.
מקורות תקציביים לתקצוב הרשויות המקומיות בעת מלחמה
בטווח הקרוב הסטת כספים קואליציוניים וסגירת משרדי ממשלה בעלי סמכויות מפוצלות –
כפי העולה מפרסומים, על פי ההערכות, יש כמיליארד שקלים בכספים הקואליציוניים שניתן להימנע מלשלם ב–2023, ועוד כ–4-5 מיליארד שקלים שניתן להימנע מלשלם ב–2024. כפי שנכתב במכתב ששוגר ביום 15.10.23 על ידי משרדי עורכי דין הבכירים במשק, שכותרתו "העברת כספים קואליציוניים בעת מלחמה", אנו בתנועה ישראלית מצטרפים לבקשתם להסיט את התקציבים, ומבקשים להפנות כספים אלו לרשויות המקומיות, שכן רק בידן לפתור את המשבר הנוכחי. בנוסף לכך, צורך השעה מורה על סגירת משרדי ממשלה אשר סמכויותיהם כפולות ומהווים כעת נטל על תקציב המדינה.
בטווח הרחוק יש לפעול לביזור סמכויות לרשויות המקומיות והגדלת האוטונומיה הפיסקאלית שלהן:
באמצעות מיסוי: יש לאפשר לרשויות המקומיות לקבוע את תעריפי הארנונה, כאשר השלטון המרכזי יקבע ויאכוף כללים אחידים ופשוטים למדידת שטחי המבנים.
באמצעות נטילת הלוואות: יש לאפשר לרשויות איתנות ויציבות ליטול הלוואות ללא צורך באישור הממשלה, בכפוף לנהלים ברורים שייקבעו בהיבט הפיננסי.
לסיכום,
אנו קוראים לחברי ועדת הכספים לפעול מידית לטובת תיקון המצב להגדיל את האוטונומיה הפיננסית של הרשויות המקומיות, ולגבש מתווה פיצוי הולם עבור הרשויות המקומיות שניזוקו באופן ישיר מן הלחימה בהתאם לדרישותיהם. אנו בשעת חירום לאומית שבה הרשויות המקומיות הן החזית בטיפול בעורף. עלינו להתעלות לגודל השעה ולחזק את השלטון המקומי בשעה מאתגרת זו שכמותה מדינת ישראל לא ידעה מזה שנים רבות.
עו"ד מלי טופצ'יאשוילי
ראש מחלקת מדיניות
תנועה ישראלית.
להורדת המכתב -
Comments