top of page

נייר עמדה - קרן הארנונה

תנועה ישראלית קוראת לחברי ועדת הכספים להסיר את הפרק בתכנית הכלכלית העוסק בהקמת הקרן להרחבת ההשקעה בתושב ולהגדלת היצע הדיור המצוי בפרק כ' סימן א' להצעת חוק התכנית הכלכלית לשנים 2024 - 2023. במידה והפרק לא יוסר מהתכנית הכלכלית אנו קוראים לחברי ועדת הכספים להצביע נגד הצעת החוק במתכונתו הנוכחית.


החתומים על המכתב, מתנגדים למהלך האמור, שלמעשה מעקר את הדמוקרטיה המקומית על ידי הלאמת התקציביה, מחליש את עצמאות הרשויות המקומיות ופועלת בניגוד לכל היגיון כלכלי. מהלך זה נעשה ללא היוועצות אמיתית עם הרשויות המקומיות וללא פיקוח אמיתי של הכנסת, אלא הוכנס כפרק בחוק ההסדרים.



במסגרת נייר עמדה זה נציב מספר סוגיות העולות מהקמת קרן הארנונה:

הקרן לא מגשימה את מטרותיה ומעמיקה את אי השיוויון בין הרשויות; הקרן פוגעת באוטונומיה הפיסקלית של הרשויות; הקרן מעניקה יתרון במועצה למשרד האוצר על פני נציגי הרשויות המקומיות; הקרן מעניקה יתרון תקציבי לרשויות ביהודה ושומרון ופוגעת בערך השיוויון; קיים חשש ביחס לקרן הניקיון של משרד להגנת הסביבה בשימוש בכספי ציבור לא לייעוד המקורי שלהן על ידי משרד האוצר; הקמת הקרן במסגרת חוק ההסדרים לא מאפשרת דיון מעמיק.


לפי דברי ההבר להצעת החוק ניתן לחלק את מטרות קרן הארנונה לארבעה מטרות שונות:

  1. לסייע לרשויות המקומיות להרחיב את ההשקעה בתושביהן ולקלוט תושבים חדשים.

  2. לצמצם את התמריץ השלילי של הרשויות המקומיות בקליטת תושבים חדשים.

  3. לצמצם את הפערים הכלכליים בין הרשויות.

  4. לעודד את הרשויות להגדיל את היצע הדיור בתחומן.

אנו סבורים כי קרן הארנונה עתידה:

  1. לפגוע באוטונמיה הפיסקלית של הרשויות המקומיות ובכך לפגוע במגמת ביזור הסמכויות לרשויות המקומיות.

  2. לחתור תחת המטרות המוצהרות של הקרן - כך שלמעשה תתבצע העמקה של אי - שיוויון בין הרשויות המקומיות.

  3. הקרן תעמיק את חוסר האמון בין השלטון המקומי לבין השלטון המרכזי וכן גם תעמיק את מידת הריכוזיות של השלטון המרכזי.

  4. הפתרון המוצע הוא פתרון מסורבל, בלתי יעיל, לבעיה האמיתית שהיא משבר הדיור בשעה שקיימים פתרונות אפשריים אחרים בקונצנזוס רחב.

קשיים העולים מהקמת קרן הארנונה:

  1. הקרן לא מגשימה את מטרותיה ומעמיקה את אי השיוויון בין הרשויות - הקרן תעמיק את אי השיוויון בין הרשויות, באמצעות שימור חולשתן של רשויות חלשות. מנגנון קרן הארנונה, שיעור ההפרשה לקרן הארנונה הוא דיפרנציאלי, כך שרשויות חלשות בעלות ארנונה עסקית נמוכה הן בתעריף הארנונה והן בסך הארנונה, נדרשות להפריש שיעור קטן יותר מהכנסות הארנונה שלהן ביחס לרשויות החזקות. לכן, על פניו, הרשויות החלשות נמצאות בסיכון מופחת לפגיעה משמעותית בהכנסותיהן כתוצאה מהקמת קרן הארנונה. עם זאת, רובן גם לא צפויות לקבל תמיכה משמעותית מהקרן, שתאפשר להן לשפר את איתנותן או מעמדן: כיום הרשויות החזקות שנמצאות במרכז הארץ מתאפיינות בבנייה רוויה ונותנות היתרי בנייה רבים בכל שנה, זאת לעומת רשויות חלשות, בהן הבנייה דלילה יותר. כך לדוגמה, הרשויות הערביות כולן מעניקות כ - 5,000 - 4,000 היתרי בנייה בשנה. לדברי ח"כ אימאן ח'טיב-יאסין בחישוב פשוט ניתן לראות כי הסכום המקסימלי המשוער שהרשויות הערביות עשויות לקבל מקרן הארנונה הוא כ - עשרה מיליון ש"ח בשנה, סכום זה זניח ביחס לפיתוח הרשויות הערביות הנחשבות לרשויות חלשות.

  2. הקרן פוגעת באוטונומיה הפיסקלית של הרשויות - מדינת ישראל היא מהמדינות הריכוזיות יותר בעולם המערבי. ריכוזיות זו מתבטאת בין היתר באוטונמיה פיסקלית נמוכה של השלטון המקומי, אשר תלוי במידה גבוהה בשלטון המרכזי בכל הנוגע להתנהלותו הפיננסית. האוטנומיה הפיסקלית הנמוכה מתבטאת בין היתר באוטנומיה מיסוי נמוכה: כפי שמציין דו"ח ה - OECD בנושא מערכת הארנונה בישראל (2021). לשלטון המקומי בישראל בישראל יש שליטה מועטה ברווחי מס מקרקעין, בהשוואה למדינות אחרות שמשתמשות במס המקרקעין כמקור הכנסה לשלטון המקומי. השליטה המועטה מתבטאת היכולת מוגבלת לשנות ולהתאים את תעריפי הארנונה. העברת כספי הארנונה לידי קרן ממשלתית מהווה פגיעה חמורה באוטונומיה הפיסקלית הנמוכה ממילא של השלטון המקומי.

  3. מבנה המועצה המנהלת של הקרן מעניקה יתרון למשרד האוצר על פני הרשויות המקומיות - מבנה המועצה המנהלת של הקרן, כפי שהוא מוצע בסעיפים 9 - 8 להצ"ח קרן הארנונה, כולל בתוכו יתרונות מובנים לממשלה על פני השלטון המקומי: המועצה אומנם תכלות 3 נציגים מהממשלה ו - 3 נציגים של הרשויות המקומיות, אך נציג הציבור הנוסף ימונה על ידי שר האוצר. בנוסף, שר הפנים ושר האוצר יהיו אחראים על קביעת מנגנון הבחירה של נציגי הרשויות המקומיות. חמור מכך, קיים חשש כי בעקבות פיצול סעיפי החוק שנוגעים במועצת הקרן, הקרן עשויה להיות מוקמת ללא נציגי השלטון המקומי בראשה, ולהישאר בשליטתם הבלעדית של משרדי הממשלה.

  4. הקרן מעניקה יתרון תקציבי לרשויות ביהודה ושומרון ופוגעת בערך השיוויון - סעיף 23 להצ"ח קובע כי רשויות מקומיות ביהודה ושומרון לא יפרישו בפועל כספים לקרן כמו שאר הרשויות המקומיות. במקום זאת, הכספים שהן אמורות לשלם ינוכו מהמענקים שיקבלו מהקרן. על פניו, יש הסבר הגיוני להחרגה זו: על פי חוק, אסור למדינת ישראל לקבל הכנסות מהשטחים ביהודה ושומרון. בפועל, ההחרגה הזו מובילה לאפליה מובנית לטובת הרשויות באיו"ש, כפי שניתן להבין ראוי לציין כי כיום כבר קיימת אפליה מובנית בגביית הארנונה, לטובת הרשויות באיו"ש - המצב החוקי השונה שחל בשטחן מאפשר לרשויות אלו לגבות ארנונה גם על שטח ריק שעדיין לא עבר אכלוס. ארנונה מסוג אדמת בניין וזאת בשונה מרשויות בתוך הקו הירוק, ההכנסות מארנונה זו מגיעות לעשרות מיליוני שקלים בשנה עבור הרשויות.

  5. ההשוואה לקרן הניקיון של משרד להגנת הסביבה בשימוש בכספי ציבור לא לייעוד המקורי שלהם - קרן הניקיון היא דוגמא מובהקת מדוע הלאמת כספי רשויות אינה מגיעה תמיד ליעד שמגדירה הקרן. קרן הניקיון מהווה דוגמא לכך, שכספי ציבור שהגיעו מהרשויות המקומיות נעשה בהם שימוש שלא לצרכים המיועדים לכך. בקרן הניקיון המיועדת לצמצום שיעורי הטמנת הפסולת הצטברו מיליארדי שקלים שלא נעשה בהם שימוש, 1.66 מיליארד שקלים מתוכם הועברו לתקציב המדינה ללא קשר למטרות הקרן, כלומר שליש מסכום הקרן. דו"ח מבקר המדינה מ - 2022 בנושא זה מצא כי רק 37% מהכספים שהתקבלו בקרן מיושמים להגשמת מטרותיה.

  6. השוואה בין לאומית ביחס לדוגמאות שעלו מנציגי האוצר ביחס למינסוטה שבארה"ב - ביחס למינסוטה, אכן ההלאמה נעשית בצורה דומה לתכנית בישראל, אך אופן חישוב חלוקת המשאבים שונה לחלוטין. במינסוטה נוסחת החלוקה מחושבת לפי האוכלוסייה ושווי של כלל הנכסים לאדם ברשות המקומית, יחסית לשווי הממוצע לאדם של כלל הנכסים באיזור המטרופולין. ככה שערים חלשות יותר יקבלו יותר ולהיפך. לעומת זאת, בישראלת התוכנית מיועדת לקבוע את נוסחת החלוקה על פי מספר היתרי הבניה שכל עיר מספקת. ערים חלשות שפיתחו אזורים תעשייתים כשהקעה להכנסה עתידית (לכשיעברו לשם עסקים ויחלו לשלם ארנונה) למעשה ייפגעו קשות כתוצאה מהתכנית. בנוסף, התכנית במינסוטה מיושמת רק בין ערים ממטרופולין שמהווה מרכז עיסקי ותעשייתי מרכזי. מדובר במטרופולין שיש לו מועצת מטרופולין. המדינה גם מחולקת למספר מחוזות. אין שום דמיון בין מבנה השלטון בין המדינות, ובמיוחד לא בגורמים אשר מנהלים את התכנית.

חשוב לציין כי במסגרת דיוני הוועדה כלל לא התקיים דיון בחלופות השונות שביכולתן להשיג את המטרות שהציבה מדינת ישראל בעידוד הבנייה למגורים, ועל כן הדיונים בוועדת הכספים במסגרת חוק ההסדרים אינם דיונים ממצים.

אנו קוראים לכל הנוגע בדבר, לעצור את החקיקה האמורה לקיים דיון מעמיק בנושא ולפעול לשינוי התמריצים לבנייה למגורים בדרך המלך בשיתוף הרשויות המקומיות והקצאה מיטבית של כספי הציבור.


לקריאת נייר העמדה -


נייר עמדה תנועה ישראלית - קרן הארנונה
.pdf
הורידו את PDF • 461KB

Comentários


bottom of page