מתן סמכויות החינוך לאבי מעוז היא הליכה בכיוון הלא נכון – ולא מהסיבות שכולם חושבים

כל מי שפותח את מהדורות החדשות בימים האחרונים ניתקל בדיונים נרחבים לגבי מתן סמכויות החינוך לח"כ אבי מעוז מנעם. אפשר לכתוב מילים רבות בגנות ובטובת המינוי, אך אני מעוניין להשאיר את הדיונים בין ימין לשמאל לאחרים ולהתמקד בבעיה המהותית יותר שכולם מתעלמים ממנה – קידום אג'נדה פוליטית על חשבון מערכת החינוך יביא לחורבנה של המערכת שגם ככה בנויה על כלונסאות.

המחשבה הראשונית שמאחורי תוכנית גפ"ן היא פשוטה – הענקת סמכויות נרחבות יותר למנהלי בתי הספר על הצדדים הפדגוגים השונים. התוכנית, אשר נהגתה בעקבות מסקנות ועדת דברת נועדה בראש ובראשונה לאפשר למנהלי בתי הספר חופש גדול יותר בבחירת התכנים החינוכיים שאותם הם מעבירים לתלמידיהם. בעת השקת התוכנית, שר החינוך דאז, יואב גלנט, אמר בצורה ברורה כי מטרת התוכנית היא לאפשר למנהלים יותר חופש פדגוגי וניהולי – "תפקיד מנהל בית הספר הוא המרכזי במערך ההוראה ואני חושב שיש לנו צורך להעניק למנהלים יותר משאבים ויותר סמכות". רק עצם המחשבה על הענקת הסמכויות על תוכנית גפ"ן לגורם פוליטי כזה או אחר חוטאת למטרות שלשמן הוקמה התוכנית.

מערכת החינוך היא המנוע שאחראי באופן בלעדי על צמיחת ההון האנושי של מדינת ישראל. עתידה של המדינה שזור באופן הרמוני באיכותה של מערכת החינוך וביכולתה להתמודד עם אתגרי העתיד. במצב העניינים כיום, שבו גורל המערכת כולה תלוי במשרד ממשלתי אחד שהיושב בראשו מתחלף חדשים לבקרים, נוצר מצב של תקיעות ושל חוסר גמישות. גם עם יש רצון טוב לביצוע שינויים, העובדה שאי אפשר להוביל רפורמה בצורה אחידה וקבועה יוצרת מצב שבו חצאי דברים וחצאי רעיונות מתגבשים לכדי מציאות בשטח.

במתן סמכויות החינוך לאבי מעוז מוסיפה הממשלה חטא על פשע. לא רק שהיא לוקחת את טיפת העצמאות שכבר הוענקה למנהלי בתי הספר, אלא שהיא גם משתמשת בתוכנית גפ"ן ככלי פוליטי להעברת מסריה וערכיה. אני לא מנסה להגיד דבר בעד או נגד דעותיו של ח"כ אבי מעוז, כיאה למדינה דמוקרטית זכותו להשמיע את דעותיו ולהיבחר על בסיסן לבית המחוקקים, אלא להצביע על העובדה שבכוחה של הקיטוביות הרבה שבעצם המינוי לחלחל לשאר התחומים ולהביא לאובדן האמון של הציבור במערכת כולה.

במקום לנצל את תוכנית גפ"ן למטרות פוליטיות אני קורא בזאת לראש הממשלה המיועד, מר בנימין נתניהו, להמשיך ולאמץ עוד ממסקנות ועדת דברת ולהוביל את רפורמת הביזור במערכת החינוך. באופן הזה כל רשות מקומית תוכל להציע למנהלים שבתחומה תכנים שמתאימים לאוכלוסייה הגרה בשטחה ותכני החינוך הנוספים יותאמו לאופי האוכלוסייה. בבית"ר עילית המנהלים יוכלו לבחור תוכני העשרה מבין מבחר תחומים הנוגעים במסורת ישראל ויהדות, ובתל אביב המנהלים יוכלו לבחור תוכני העשרה מבין תחומים כמו אומנות ותרבות. בצורה הזו אנחנו גם צועדים אל עבר הכיוון הנכון של תיקון מערכת החינוך והגברת אמון הציבור במערכת, ועל הדרך אנחנו נמנעים מכפיית ערכים וליבוי מחלוקות ציבוריות מיותרות כך שכולם מרוויחים.