חוק רבני ערים: תנועה ישראלית בדיוני הוועדה

עו״ד מלי טופצ׳יאשווילי, ראש תחום מדיניות וקשרי ממשל בתנועה ישראלית, הגיעה להשתתף בדיון וועדת החוקה על מינוי רבני ערים. צפו בדבריה

הצעת החוק החדשה שהונחה על שולחן הכנסת לאחרונה תביא לשינוי מהותי באופן שבו ממונים רבני ערים בישראל ולאו דווקא באופנים חיוביים. בתנועה ישראלית אנחנו מתנגדים להצעת החוק הזו מהסיבות הבאות:

• הצעת חוק זו מנוגדת למגמת ביזור הסמכויות, ומעניקה כוח משמעותי למשרד הדתות על חשבון הרשויות המקומיות. הצעת חוק זו תאפשר הצנחת רבנים על רשויות מקומיות ללא קשר לצרכי הקהילה, והגדלת התקנים המאוישים על ידי משרד הדתות כך שגובר החשש למינויים מטעמים פוליטיים ותוביל ליצירת מאות "ג'ובים" בידי משרד הדתות.
  

• הצעת חוק זו מעניקה כוח עודף לרבנות הראשית וקובעת כי היא הסמכות ההלכתית והרוחנית העליונה, כך שהצעת חוק זו פוגעת בהלכות ברצף החילוני-מסורתי-דתי- חרדי, ונותנת דגש מיוחד להלכות הרבנות הראשית, מה שבתורו יגביר את השסעים והפערים בחברה הישראלית שממילא מצויה בתקופה לא פשוטה.
  

• הצעת החוק מנוגדת לתפיסה הרווחת היהודית המסורתית המדגישה את מקומו של הרב המקומי מרא דאתרא, כקובע הלכות על פי הלכות המקום.
  

• הצעת החוק הזו תשית עלויות נכבדות על כספי משלמי המיסים, ואף לא ברור מלשון החוק על מי הוצאות על יושתו, כפי שעולה מלשון החוק והערכה כללית יתווספו כ-1000 תקנים נוספים רובם של רבנים אזוריים וכ-300 מתוכם של רבני שכונות. כיום ישנם כ-500 רבני ערים ויישובים.
  

• החוק קובע כי גיל הפרישה של הרבנים יעלה מגיל 67 לגיל 75, מה שלא תואם את החוק הישראלי בעניין גיל הפרישה המקובל ומעניק שנות כהונה נוספות.
  

• מחקרים מראים כי רבים מרבני השכונות אינם מתגוררים בשכונות שהם מכהנים בהן, ויש שגרים במרחק רב מהן. הרב אינו זמין לתושבי השכונה בחיי היום־ יום, ואינו נמצא בשכונה בשבתות וחגים.
  

• במסגרת הצעת החוק מוגדרת "שכונה" באופן שרירותי וללא כל התייחסות להשלכות מרחיקות הלכת של הגדרת שכונה בישראל.
  

התמונה של היכל שלמה היא מאת הצלם: Birkatjr