על פי חוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969, לכל בית משותף בישראל חייב להיות ועד בית שינהל את ענייניו באופן שוטף. אותו ועד בית מחויב על פי החוק לתקנון שמסדיר את היחסים המשפטיים בין בעלי הדירות בכל הנוגע לזכויותיהם וחובותיהם בבית המשותף וברכוש המשותף. החוק ממשיך וקובע כי על בעלי הדירות להיפגש לפחות פעם בשנה לאסיפה כללית וכי אי אפשר לכפות על איש להיות חבר בוועד הבית.
עם יד הלב, מי מכם שקרא את הפיסקה הקודמת יכול להגיד כי זה מצב הדברים גם בבית המשותף שבו הוא מתגורר? לפי עו"ד עפר שחל המתמחה בדיני מקרקעין ובנייה, אסיפת בעלי הדירות בישראל איבדה את כוחה ואת משמעותה והיא נמצאת על סף פשיטת רגל.
כיום במרבית מהבתים המשותפים מי שמנהל בפועל את הוועד זה חברת ניהול, או אותו אדם שנמצא בתפקיד כבר שנים רבות. את המצב שנוצר, שבו לוועד הבית אין יותר משמעות וכוח, אפשר להמשיל למצב השלטון המקומי וממש כמו השלטון המקומי גם בנושא זה כל הכלים לשינוי נמצאים כבר על השולחן ועלינו מוטלת המשימה החשובה ביותר – להשתמש בהם.
הבעיות הקיימות בוועדי הבתים והאפשרויות שיש לנו לשינוי
הבעיה המרכזית שקיימת כיום בוועדי הבתים בישראל מושרשת בפקודת חוק המקרקעין. על פי החוק, באסיפה נדרשים להשתתף לפחות ממחצית מבעלי הדירות אך בפועל במרבית המקרים ההיענות לא מגיעה למכסה זו. כדי לפתור בעיה זו החליט המחוקק לאפשר מנגנון שנקרא "אסיפה נדחית". המנגנון עובד כך שוועד הבית כותב על זימון האסיפה כי אם במועד שנקבע לא תהיה נוכחות מספקת אז האסיפה תדחה בחצי שעה שלאחריה יתקבלו החלטות מחייבות גם במיעוט משתתפים. במצב שנוצר, ובו משתמשים כדרך קבע בבתים משותפים רבים, בעלי הדירות שמחליטים להגיע לאסיפה מגיעים מראש לשעה המאוחרת וגם אז מרביתם לא מוצאים לנכון להתייצב כיוון שהם יודעים כי גם בלעדיהם יתקבלו החלטות.
בעיה נוספת היא חוסר התכליתיות של אסיפות וועדי הבתים אשר מתבטאת בחוסר נכונות להתנדב לוועד הבית. כאשר האנשים לא רואים את התועלת שבוועד הבית, ולמעשה הם רואים בתפקיד זה ככפוי טובה, הם נוטים להיות אדישים לכל המנגנון ולאפשר לאנשים בודדים (או חברות חיצוניות) להשתלט על ניהול הבניין המשותף ועל ידי כך לעקר מתוכן את הערך הדמוקרטי ואת עקרון שיתוף הציבור שנעוץ בוועדי הבתים.
ועד בתים כבסיס לוועד שכונה
בחזון הכללי שלנו בעמותת תנועה ישראלית אנחנו מקדישים את החשיבות של ביזור סמכויות ושיתוף הציבור במנגנון הדמוקרטי. אחת מאבני היסוד שאנחנו מציעים היא הקמה וחיזוק של וועדי שכונה אשר יוכלו להגדיר בעיות וסוגיות רוחב שיש לטפלן על בסיס מה שקורה בשטח עצמו. וועדי הבתים משחקים תפקיד מהותי במארג זה כיוון שהן הבסיס הרחב ביותר שמאפשר לכל אחד ואחת מהציבור להשמיע את קולו.
על ידי כך שאנחנו מחזקים את המנגנונים הדמוקרטיים, ומייצרים יותר מעגלי שיחה ואסיפות אזרחים, אנחנו מגבירים הלכה למעשה את האמון של האזרח בממסד ומאפשרים למקבלי ההחלטות להתעסק בנושאים המהותיים שעולים מהשטח ולא להידרש להפריד את המוץ מן התבן. אבל הדבר החשוב ביותר שוועדי הבתים מאפשרים לוועדי השכונה זה לשמוע מגוון רחב יותר של קולות ובזכות כך, וועדי הבתים למעשה מצמצמים את הקיטוביות בחברה ומגבירים את הלגיטימציה של נבחרי הציבור לפעול.
המשמעויות הנרחבות שבשיתוף הציבור בהליכים הדמוקרטים
בדומה להליכים אחרים, גם בדמוקרטיה המודרנית מתרחשים תהליכים של ניכור ושאננות. רק שכאשר אנחנו מדברים על "שלטון העם", אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לאבד את העם ולהישאר רק עם השלטון. על ידי הגברת האמון של הציבור במערכת ומתן הזדמנויות נרחבות יותר לפותחן פה, אנחנו למעשה מחזקים את החיבור של האזרח בממסד ומייצרים תהליך קבלת החלטות איכותי יותר שמבוסס על הגיוון הקוגניטיבי של כל חלקי העם.
חיזוק המערכת שנקראת "וועד בית" ומתן כלים פרקטיים לנבחרי הבתים המשותפים כדי שיוכלו להתנהל אל מול הרשויות בשקיפות ובביטחון היא הכרחית ורק באמצעותה נוכל לייצר שינוי אמיתי במרחב הפוליטי. בעזרת הגברת השיתוף הציבורי בהליכים הדמוקרטים אנחנו מנטרלים את כוחם של בעלי השררה והכוח שלהם עלולים להיות אינטרסים שונים משל הציבור שאותו הם מתיימרים לייצג. אומנם על פניו מדובר בצעד מינורי, אך ההשלכות שלו מרחיקות לכת וחשובות לאין שעור.
בתנועה ישראלית אנחנו מסייעים לאזרחים להתאגד ולפעול יחד בצורה הומוגנית ויעילה. אנחנו עושים זאת על ידי חיזוק קבוצות דמוקרטיות שפועלות ברחבי המדינה, בין שמדובר על וועדי בתים או על וועדי שכונה וקידום של מאבקים מוניציפליים. אם אתם מייצגים תנועה שכזו מעוניינים בסיוע, צרו איתנו קשר. אם אתם מעוניינים לקבל עוד פרטים על תנועה ישראלית ועל הדרכים שבהן גם אתם יכולים לקחת חלק בשינוי שאנחנו מציעים בחברה הישראלית – בואו לקחת חלק!
Comentários