הגופים האחראים על שיקום הדרום עלולים להכשיל זה את זה

עו"ד מלי טופצ'יאשווילי, ראש תחום מדיניות וקשרי ממשל בתנועה ישראלית, מביעה את החשש שלנו כתנועה, בכל הנוגע למרכז השליטה האזרחי האמור לטפל בשיקום הדרום. קראו את המכתב בנושא.

מי ידאג לשיקום העוטף?

לאחרונה הוקם על ידי משרד האוצר מרכז השליטה האזרחי (המשל"ט האזרחי), האמור לגבש תמונת מצב לגבי הרציפות התפקודית של הממשלה והמשק ולצורכי העורף הנובעים מן המלחמה וכן על התאום והסנכרון בין המשרדים השונים.

אלא שמאז אישרה הממשלה את הקמת מרכז השליטה האזרחי, לא ממש ברור מה יהיו סמכויותיו. אומנם צוין שסמכויותיו לא יפגעו בסמכויותיה של מנהלת תקומה, שקיבלה עליה את האחריות לשיקום רשויות הדרום ונמצאת באחריות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אולם חלק גדול מהנושאים ששני הגופים אמורים לטפל בהם חופפים.

עוד כפילות בפעילות המדינה נובעת מכך, שרשות החירום הלאומית (רח"ל), שהיא רשות הכפופה למשרד הביטחון, אמונה כעת על פינויים של כ - 125 אזרחים מהדרום והצפון, בזמן שמשרד התיירות אחראי על העברת התקציב למלונות עבור שהיית האזרחים המפונים.

הבוקה ומבולקה, שעתידה להיות במדינת ישראל נעוצה בכך, שכל שלושת הגופים המתכללים את פעילות המדינה במישור האזרחי (רח"ל, תקומה והמשל"ט) אמורים כולן לתכלל את עבודת משרדי הממשלה מול האזרחים בפן הכלכלי, אך הסמכויות של כל אחד מהם מעורפלות ולא מוגדרות כהלכה.

נוסף על כל אלו, כל אחד מהגופים המתכללים פועל תחת שלושה משרדים ממשלתיים שונים (משרד הביטחון, משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה) – דבר אשר בפני עצמו יכול לייצר מאבקי כוחות בין הגופים, או חמור מכך, להוביל לזריקת אחריות מגוף אחד לשני.

הדוגמא המובהקת ביותר לסכנה הנוצרת בריבוי הגורמים המתכללים מצוי במכתב ששוגר על ידי שר הבינוי והשיכון הרב יצחק גולדקנופף, אשר הציע תכנית מצוינת, המעניקה פתרון הוליסטי לשיקום קהילות הדרום, שנפגעו אנושות במתקפת החמאס, הכולל הקמת יישובים זמניים שבהם ישוכנו המפונים.

מכתבו של גולדקנופף שוגר אל ראש מנהלת התקומה, האחראי על שיקום העוטף וייתכן שהצעתו נבחנת שם ברצינות, אלא שבמקביל הצהיר ראש רח"ל כי המפונים מעוטף עזה ומהצפון יישארו בבתי מלון עד לסוף השנה. באלגן כבר אמרנו?

בעיה אקוטית נוספת, היא בכך שבאף אחת מהחלטות הממשלה, שקבעו את הקמת הגופים המתכללים, לא צויינה חובת היוועצות עם הרשויות המקומיות והנציגויות האזרחיות אשר מחוברות הכי הרבה לשטח ,הם אלו שמכירים בצורה המיטיבית את צורכי התושבים, ואת המדיניות אשר תיטיב איתם בצורה ההולמת ביותר.

המשל"ט האזרחי אמון על תקציב של כ - 15 מיליארד שקלים, כסף הנחוץ באופן אקוטי לרשויות המקומיות אשר יודעות לעשות את התיעדוף המיטיבי ביותר לצרכי תושבי הרשות, בין אם מדובר בתשלום כסף לבתי המלונות, שיכון התושבים בקרווילות, הענקת סיוע נפשי ופיזי ברשויות קולטות מפונים, הענקת מיגון או השמשת מרחבים מוגנים לשהייה ארוכת טווח.

כך, לדוגמה, תיאר ראש המועצה האזורית אשכול כי התקציב, שקיבל ממשרד האוצר עומד על כ - 20 מיליון שקלים, אך עלות פינויים של תושבי המועצה עומדת כבר עתה על כ - 80 מיליון שקלים.

ישראל ממוקמת במקום האחרון ברשימת מדינות ה - OECD בהיבט של עצמאות השלטון המקומי. זהו נתון המצריך רפורמה מקיפה ורחבה שתבזר את סמכויות השלטון המרכזי לשלטון המקומי. זה הכוח ביתר שאת בתקופה הקורונה, אך בישראל כמו בישראל המסקנות ממשבר הקורונה טרם יושמו ואנחנו משלמים את המחיר על כך כעת.. בכדי שהגופים המתכללים יוכלו להעניק מענה הולם למאות אלפי המפונים ולנזקים הקשים שהעורף חווה וחווה, עליהם לשתף פעולה באופן מלא עם נציגי הרשויות המקומיות ואף לקרוא לעגן את מעמדם בהליך קבלת ההחלטות.